להשתחרר מעצמי
השנה האחרונה הייתה המשוגעת ביותר בחיי.
עברתי מתהומות כואבים לפסגות הרים צלולים.
הצלחתי להשתחרר ממבנים קיימים, מתפיסות חיצוניות,
להשתחרר ממערכות יחסים שכבר לא היו לי מיטיבות.
הכרתי והתחברתי לעצמי מחדש אחרי שנים של ניתוק.
גיליתי את כל האוצר הפנימי שלי.
פגשתי את שני בת ה24 שרוצה לטרוף את החיים,
ביליתי המון עם שני בת ה16 שרוצה רק לאהוב ולהשתוקק,
גם יצאתי לסיבוב קצר עם שני בת ה12, בת ה8, בת ה4.
התהליך הזה לא נגמר.
הוא אינסופי.
אני אינסופית.
אבל במקביל מתחיל פה משהו חדש.
השתרשתי פנימה לתוך עצמי כל כך עמוק
שאני כבר פחות מרגישה צורך לאחוז בעצמי
והשלב הבא של החופש שלי
הוא החופש שלי מעצמי.
אני כל כך מחוברת שאני כבר לא מפחדת
להיות מישהי שאני לא מכירה.
בשנה האחרונה למדתי לא להיאחז באחרים
ועכשיו עולה מתוכי תנועה טבעית שמבקשת גם
להפסיק להיאחז בעצמי.
להתחיל שחרר את עצמי מהדפוסים של עצמי
מהסיפורים שאני מספרת לעצמי כבר שנים
על מי אני בעולם
מתפיסות שלי על עצמי
בלי קשר אם הן חיוביות או שליליות
רק כי הן מגבילות
את כל מליוני שני הנוספות
שאני יכולה להיות.
יש לי אותי תמיד, בכל רגע,
מתוך הקשבה פנימית, חיבור, נוכחות בהווה.
והבטחון הזה מאפשר לי עכשיו
לנשום, לשחרר, להתרחב,
אל עבר אינסוף אפשרויות של עצמי.
ואני מתרגשת מהלא נודע הזה
קאנבס שמתחיל להיצבע בצבעים חדשים.
חלקם יהיו הצבעים שכבר הכרתי והולכים איתי שנים,
ועוד מלא גוונים חדשים, מרקמים וצורות
שלא ידעתי שקיימים.
בואי לקרוא עוד מהבלוג שלי, כתבה באתר מאקו