לרוב אני מרגישה פוליאמורית באמת
שזה בבפנים שלי, במהות שלי.
אני פשוט יכולה ורוצה לאהוב הרבה אנשים, במקביל.
אני נהנית מקיומן של כמה מערכות יחסים שונות
הן כולן מלמדות אותי משהו על עצמי
אבל לפעמים.. אני מרגישה שאני משתמשת בפוליאמוריה אולי קצת כתרופה לכאב. אם אני מרגישה קצת חוסר בטחון מול אהוב, לא בטוחה שהוא יוכל להיות איתי מתי וכמה שאני רוצה, אז אני פותחת אפליקציה ומזכירה לעצמי שיש עוד אחרים.
זה גורם לי לתהות האם אני עושה שימוש לרעה בקונספט.
בזמן כה קצר התמכרתי לסם ההתאהבות (או אולי זה דופמין? אקסיטוצין?) ואני מפחדת שיגמר לי אז דואגת למלא את המלאי.
בואי לקרוא עוד מהבלוג שלי, כתבה באתר מאקו