שהכרנו הרגשתי שזה לתמיד
ידעתי שנתחתן, שנקים משפחה
שנהיה ביחד לעוד הרבה הרבה זמן
אולי אפילו לכל החיים
ואז לתקופה התרחקת ממני
חיינו כמה חודשים ביבשות נפרדות
חיכיתי לך שתחזור
ובזמן שחיכיתי, לא בטוחה, חסרת וודאות
הבנתי לראשונה שאין כזו הבטחה באמת
גם אם תבטיח
גם אם הבטחת תחת חופה וקידושין
אין הבטחה אמיתית שתמיד נהיה יחד
והיה עליי גם לדעת איך להיות לבד
אז פיתחתי חיים נפרדים
לצד החיים שביחד
עוד עולמות, עוד חברים, עוד תשוקות ורצונות
ככה כנראה למדתי לפתח לי עתודות
כדיי שלא אהיה לבד, במקרה וארצה ביחד
ועכשיו
בכל פעם שמשהו טוב חדש נוצר
חיבור עם מישהו שמעיף אותי גבוה
אני מייד מתחילה לייצר עתודות
בסימן הראשון שאני מזהה לחוסר בטחון
אם יש סיכוי שלא תהיה פה מחר
אני אטפח קשרים, אשקיע משאבים
לייצר לי עוגנים נוספים
למלא את הצרכים של זמן ביחד, של אינטימיות
ואין לי שיפוט כלפיי זה
אני כרגע רק מתבוננת
זה יפה, זה עצוב, זה רומנטי, זה בודד
זה הכל ביחד
זה אני על מלא
תובנות שעולות באמצע לילה קסום לבד בסיני

 

בואי לקרוא עוד מהבלוג שלי, כתבה באתר מאקו

    יש לך שאלות בנושא? אשמח לעמוד לרשותך :)

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    דילוג לתוכן